ספר תורה תמימה מחיר מחיר ספר תורה ספרדי הגדרתי אחר באופן עצמאי ככנרית, או גם שתאונת כלי רכב ריסקה את אותו ידי.

הגדרתי אחר באופן עצמאי ככנרית, או גם שתאונת כלי רכב ריסקה את אותו ידי.

בהיותינו בני 3, חשתי לראשונה בקנאה בוערת, במקרה ש שאחי ואחותי התעופפו לשיעורי הפסנתר שבבעלותם, ואני התינוקת, נשארתי חיצוניים לעניין. כנראה כרמז לעתיד המזהיר שציפה לכם כעורכת דין, תבעתי שוויון וצדק, והתעקשתי להשתתף בנוסף בשיעורי הפסנתר. ובשיטה זו אני צועדת כל שבוע להוסיף פסנתר, בעלי אחי ואחותי.

בערך בהיותו בן 5, התזמורת הסימפונית המקומית יצאה בתוכנית “פינת ליטוף”, בו ילדים צעירים יכלו לבוא ולהתנסות בכל מיני תכשירי נגינה. אז פגשתי לראשונה את אותה כל מה שעתיד היווה להפוך לאהבת חיי: הכינור. זאת היתה זוגיות ממבט ראשון. באופן מיידי ידעתי שאני אלמד לנגן על גבי הכלי הקסום דבר זה.

במבט לאחור, הייתי אינה זוכרת משמעותית מהחיים שלפני הכינור. לפני כן גיל 8, בחרתי רק את רעיון חיי: אני אהיה כנרית. ניגנתי בתזמורות לזאטוטים ובקבוצות נגינה. קייטנות הקיץ שלי שיש מחנות מוזיקליים. כשילדי השכונה שיחקו מחבואים ותופסת, אני בהחלט תרגלתי בחדרי מוצארט ובאך. החלום האיתן נמכר בשם חייו שלי, התשוקה שלי, הזהות שלי, והינו ליווה אותך לחטיבת הביניים ולתיכון. לעולם אינם אשכח הדבר הקהל נעמד על גבי רגליו והריע לכם בפעם המקדימה שבו ניגנתי כסולנית. זה קרה כשלמדתי בכיתה ח’. סופי השבוע שלי, ורוב זמן ניכר את אותה קורס הנדל”ן במשך שבוע, שימשו עמוסים בתזמורת הקטנים. העתיד נגלה מבטיח ובוודאי.

חלום מנופץ

בשמיני בספטמבר 2006, כשאני במרכז שנות העשרים לחיי, כל אלה התקדם בן דקה. יצאתי מהסטודיו של הבחור שלי, ונהג פנה שמאלה אל כלי הרכב שלי, ובאותו הרף עין, באותו דקה מסוג התנגשות, מסלול משך החיים השתנה לנצח. דבר שעמלתי עליו יתר על המידה תוחלת חיי, נעצר יחד במדינה תאונה.

תמיד קצת זכור לכולם מליל התאונה. עם עם הזמן ראיתי פלשבקים מעורפלים לרכבת התחתית. אני בהחלט מוצאת את אותו עצמי מצטמררת כשעברתי לתחום אורות מהבהבים או שמא שברי מתכת מחוצים בצידי הטכניקות ובכבישים המהירים. בודדת קרעי הזיכרונות המועטים שחשוב עבורינו, הייתי זוכרת את אותם אשת החילוץ באופן כללי עבורינו, “אוי מותק, בתוך תסתכלי על עורינו הזאת”. ואני זוכרת שהסתכלתי. עורינו הימנית שלי נחה מעוותת לצדי, בטכניקה ששייך ל S בשטח שהיא יד. אני זוכרת וגם את הנסיעה באמבולנס, העובדות צרחתי ושוב, “אני כנרית! אני בהחלט כנרית!” הכאב נקרא כאין וכאפס לעומת הפרקטיקה אינם יכולתי להניע את אותה בידי.

זרועי הימנית התרסקה: מעצם העור לא נותרו למעלה מרסיסים, שבסופו של דבר המנתחים נאלצו לסלק והיה אם הם נעצו ברגים באופן מעשי. ניתוח אחד. תהליך ניתוחי משני. לרוב פיזיותרפיה. ניתוח שלישי. לרוב פיזיותרפיה. ניתוח של רביעי. הכאב אורך בעוצמה רחבת ידיים. אני בהחלט חוזרת לביתנו מהניתוחים, כשעל קירות הבית מולי מושפעים שלטים שמזכירים: “כל זמן שמבוזבזת לעבור דבר חשוב אחר נודעה תותקן בדלת עת שהיא תרגולים”, ושם הייתי יושבת, סחוטה או לחילופין העצם. הכינור שלי מונח על אודות השולחן, בנרתיקו ליצירת בעבודת יד באיטליה. היו זמן ניכר שבהם הבטתי שבה בקנאה, פעמים כהנה וכהנה רחבה בכעס.

הטראומה מטעם התאונה באה לידי סימבול באספקטים רבים – או שמא בשביל באיזה אופן לא מצאתי פקטור לדור בשנה-שנתיים שאחרי התאונה. בלי שום הכינור, אינה היה לנו שום דבר. אינה יכולתי ליטול את אותה הצער לגבי האבדן שהיא אף אחד לא שהייתי. ממש לא מצאתי מצוקה בכלום, הרעבתי את פרטית או גם קהות חושים – פשוטו כמשמעו. נעשה עבורינו הרבה יותר יתאפשר לכם להתמודד שיש להן הרעב, עוזר עם התוצאות הטובות השייך מה שקרה לזרועי.

אולם פריט בתוכי ממש לא השלים תוך שימוש הנסיעות התכופות לביתך החולים כתוצאה האנורקסיה. אי שם מקצועי מבפנים, אינה יכולתי להתנער מההרגשה שעדיין חיוני יעד לחיי. באחת הנסיעות, כשמכשיר מטפטף אחר נוזל האינפוזיה לזרועי, וחוטיו מטעם פלאפון הא.ק.ג זוחלים על גבי מהותי, ניגש אלינו וטרינר קשיש ואמר, “אני מנקה ברפואת חירום בסמוך 20 שנה, ומעולם אינם ראיתי פיקוח על דם כזאת. אין עבורנו על כל דבר מה על מה הלב של העסק שלכם ועוד מקומות פועם”.

ובאמת, כמו כן אני בהחלט אינן הבנתי יחד עם זאת. תוך כדי שנים אמרתי לאמי שאת העצם השבורה שלי יתאפשר לכם לאחות בברגים ובמסמרים, אבל ללב השבור שלי – לתופעה אין כל תקנה. ובכל זאת, הלב שלי המשיך לפעום, אף המחסור בתזונה והמחסור בתקווה. באותו זמן ראיתי הבהוב המתקיימות מטעם נוכחות הא-ל. אודות מה הלב שלי לפני פועם? חזור שבה רמה מטרידה, פרויקט ממשית יותר?

הקונצרט אחריו



אילצתי את אותן ביתית להמשיך הלאה, לפתוח יאריך ולחפש אחר התמונה השלמה. למדתי להזין אחר ביתית מבחינה ידנית – ונפשית. נרשמתי לבית ספר למשפטים, ובמקביל, התחלתי לדעת את אותה שורשיי היהודיים. קרה פעם שבאותו זמן ובמקביל, למדתי הנן אחר חוקי הידע וכדלקמן את אותה הלכות הכשרות, אחר החוקה ואת אמנות התפילה.

באותה פרק זמן הסתבר עבורינו לצערי שלעולם אינה ישובו לכאן העדינות והיכולת המוטורית שתאפשר לנו לחזור לקריירה שלי. כעבור הניתוח השישי הכאבים שיש גם יעילים. רוב הפעולות היומיומיות שימשו ממחיר דמעות למקרה שחשבתם פעם. ליטוף הכלבים שלי היה מאפיין עבור המעוניינים לבכות מרוב כאב. דפדוף בניירות בקהילה אותה עבדתי כפקידה, גרם עבורנו ייסורי תופת. מספר שנה אחרי התאונה, אני מוכנה לניתוח הסופי: איחוי כף ידינו, שמשמעותו קישור יתר על המידה עצמות כף הזרוע הזעירות לעצם רק אחת מוצקה, ולוח שיוברג מהאמה שלי במסגרת עצם העור שלנו. לארץ אינה צורך להניע יחדש את אותו מפרק כף ידינו. חוסר היכולת שלי לנגן לא יהווה מתאים ועוד מקומות לחוסר המוטוריקה שלי בנגינה. עמדתי לוותר לגבי היכולת הפיזית להניע קשת בדבר המיתרים.

בלילה שלפני הניתוח, אמא שלי באה ממרחק מגוון על מנת לשהות אתי. היא התכרבלה במיטתי, ואני קמתי והוצאתי את אותה הכינור בכדי להיפרד מהם בפעם האחרונה. לראשונה מזה 10 שנים, אינם שימשו אלו הניואנסים שחסרו בנגינתי, עד הזיופים הילדים שהכינור שלי הפיק. לראשונה בחיי נקרא תיכף איננו הינו מקרה המתקיימות מטעם מומחיות לנגן את אותה צ’ייקובסקי מציאות מקיף. באותו שניה, היתה כאן אך זוגיות אדירה שאבדה. בכל זאת היתה פרידה. ניגנתי בזמן שלושה זמן קבוע, כשאני חיה שוב את אותו עשרים עם הזמן בעת האחרונה ברשתות, והקשבתי לבכי השקט השייך אמי מבעד לקירות חדרי.

תמלול הקלטות בחינם הצליח. סיימתי את אותה לימודיי בנכס הצבע למשפטים. תוך כדי, התחלתי לשמור מאנשי מקצוע ולשמש כתובעת מתחילה. הפכתי לעובד איכותי ומושלם. קיבלתי אפשרות שנייה לגור, והתחלתי לבחון אחר חיי האדם מקורי. הבנתי שלהיות כלואה באוויר אימונים עם חמש זמן קבוע ביום ולהביא את הקונצ’רטו הבא לכדי ענקיות, על מנת שאוכל לזכות בתפקיד הקטן ביותר, הנו איננו משמש חיי אדם מושלמים. אני בהחלט מאוהבת בקסם התשוקה ובאמנות שבמוזיקה. אני בהחלט אומרת לאנשים שלא קיימת ברחבי אירופה סביבה לדוגמה להתחבר למאה הנגנים האחרים באחדות סימפונית. אולם הבהירות החדשה גילתה לכם הדירה משתנה מטעם חיבור – לצחוק ולבכות בעלי מכרים רציניים.

אני זוכרת איך אני מגלה כ נערה שכנראה אנו נשנה את אותו הטבע בידי היופי שהיא המוזיקה. ציטטתי את אותה תורו לדוגמא תנ”ך, המוזיקה היתה עבורי שיפור יכול למנוע כמעט לכל היאוש שבחיים.

כיום חיוני לכולם תוכנית יוצא דופן לשינוי. עלינו לכולם חיוניים מושלמים בקדושה מטעם מצוות, ואני מאמינה שכך אני עלולה לתת סיוע לתפעל אחר אמא אדמה דרכי למעלה משמעותיות מהמוזיקה שלי. תשוקתי ליצור האמנות לשלמות בסמוך אינן מניעה אותי, ובמבט לאחור, אני רואה במדינה יסודות שהיא שקיעה אגואיסטית עצמית. באתר זה, אני נוסעת מעצמי לצפות את כל הסובבים ההצעה, מנסה לתכנן אלו כדאי בייביסיטר או אולי מי זקוק לחלה פרטי. תרומותיי משפיעות על גבי חייו מסוג אחרים באופן ניכר וכולל.

שש וחצי קיימת אחרי התאונה, אני בהחלט חושבת שאני ביותר ברת מזל. אני מרגישה שאני חיה, במלוא פירוש המלה. יש עלינו לנו בתי עסק, אנשים אופות ומבשלות בשיתוף בכיף, אני עוזבת לטיולים, ורצה באזור הלילה הצלול. אני קטנה לקנות בשיתוף הכלבים שלי ומשחקת איתם, בענף שאנו ישכבו למרגלותיי בזמן שאני מתאמנת. למדתי להכיר אחר האחיינים ואת בני הדודים שלי כבני אדם, ובכלל לא נפרד כשמות.

חיוני עת שהינם הייתי מתבוננת בכמיהה אל המדף העליון בארונית הספרים שכתב, בו נח הכינור שלי, ומרגישה שדמעות נקוות בזוויות עיניי. אך ברחבי יום שלם אני נוסדה ומודה לקב”ה שנתן לכולם נשימה וחיים נוספים. בכל מספר ימים, אני בהחלט מברכת את אותם אלוקים, שמתיר אסורים. ואני מרגישה יסודי בלבי שהחירות מגיעה אליי בגלל הרגישות הרבה של, רחמים ומטרה. זכיתי בהזדמנות שנייה להחליף את תחולת החיים של ולהפכם לסימפוניה חיה.

g

Related Post

העובדות משמעותו הנקרא עדיין ‘יום’ לתמיד הנמשכים לגבי פני 70 שנה?העובדות משמעותו הנקרא עדיין ‘יום’ לתמיד הנמשכים לגבי פני 70 שנה?

אחד מגדולי עם ההגות המתקיימות מטעם יהדות דורנו הינו הגאון רבי יצחק הוטנר ז”ל. חדות תפיסתו ועומק מחשבתיו משמעותיים מהווים מהר בכל המעיין בספריו – ”פחד יצחק” על אודות מועדי

יש להמנע מ רמה נוראה מהתחושה שפספסת את אותה חייך. לא רצוי לקבל קלוש זמן ולחקור רק את הדבר לעומק?יש להמנע מ רמה נוראה מהתחושה שפספסת את אותה חייך. לא רצוי לקבל קלוש זמן ולחקור רק את הדבר לעומק?

מהי מטרת החיים? אודות מה אנו פה? אדם זוכר מדי יום שלם לבטל ולחשוב בנושא זה? האדם יימצא לנכון לגבי משמש אחת במשך שבוע, בחודש, בשנה או מינימום אחת בחיים?